עתירה מנהלית ארנונה
תקיפה של חיובי הארנונה נעשית בצורות שונות. הגשת השגה וערר וערעור מנהלי, תביעת השבה ובמקרים רבים גם הגשת עתירה מנהלית. המשפט המנהלי מטרתו ליישב סכסוכים שבין האזרח הקטן לבין רשויות המדינה.
תהליך הגשת עתירה מנהלית ארנונה
עתירה מנהלית ארנונה מוגשת לבית משפט מחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים. העתירה מוגשת באזור תחום השיפוט בו יושבת הרשות שנגד ההחלטה שלה עותרים. לעתירה יש לצרף תצהיר התומך בטענות העובדתיות המצויות בו ולפרט באם העובדות ידועות מידע אישי או למיטב הידיעה. ככלל ככול שניתן לתקוף את החיובים במסגרת השגה וערר יש לפעול בכיוון זה, אולם קיימות החלטות של הרשות המקומית, אשר לא ניתן לתקוף אותן בפני ועדות ערר לענייני ארנונה וכפועל יוצא מכל לא ניתן להגיש כנגדן ערעור מנהלי ולכן הדרך היחידה לעיתים, היא הגשת עתירה מנהלית.
מועד הגשת עתירה מנהלית ארנונה
יש להגיש עתירה מנהלית ארנונה בתוך 45 יום מהמועד שבו נתקבלה החלטת הרשות אותם מבקשים לתקוף. שכן אחרת עלולים לטעון כנגד העתירה טוענת שיהוי. במידה וטענת השיהוי תתקבל כי אז העתירה תדחה על הסף מבלי לדון בה לגופה. עתירה מנהלית ארנונה היא כמו כל עתירה מנהלית כנגד החלטה כלשהי אחרת של הרשות.
טענות אותן מן הסתם לא ניתן להעלות במסגרת ועדות הערר, אלא במסגרת עתירה מנהלית הן טענות להתיישנות חוב הארנונה, שיהוי בגביית הארנונה, חיוב רטרואקטיבי אסור, חיוב בהפרשי ריבית והצמדה, טענת אפליה, טענה להסכם המחייב את הרשות, טענה לחוסר סבירות ועוד.
על העותר להציג את מלוא התמונה בפני בית המשפט ולהציג ראיה כי פנה קודם לכן לרשות וכי פנייתו לא נענתה.
עתירה מנהלית ארנונה המוגשת על ידי עורך דין ארנונה נדונה בפני מוטב יחיד ובדרך כלל מסתפק בית המשפט בדיון אחד, ככול שהסוגיה אינה מסובכת ואינה מצריכה התערבותם של גופים נוספים, כגון היועץ המשפטי לממשלה.
לכן כאשר מגישים עתירה מנהלית יש לטעון את כל הטענות ולהגיש את כל המסמכים הנדרשים וזאת כבר בשלב הראשון שכן בית המשפט לא יתיר, אלא במקרים חריגים, הגשת מסמכים נוספים והעלאת טענות חדשות.
על פסק דין בעתירה מנהלית בנושא ארנונה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון.